מידי פעם עולה בי צורך עוז לעלות על הר ולהשתחרר ממועקת הקיץ המהביל בתל אביב. אם הייתי אישה בעלת ממון הייתי בוחרת ככל הנראה בשוויץ או בצרפת אבל מכיוון שזה לא המקרה שלי, העיר ירושלים נכנסת גם כאופציה. ובעצם – למה לא?
הבעיה מתחילה בזה שגלי נוסטלגיה מאיימים להטביע אותי בכל פעם שכף רגלי נוחתת בעיר. בין אם מדובר בערמת חיילים באוטובוס שמזכירים לי את נעוריי האבודים, או בעובדה שפעם, לפני כמעט עשר שנים, הייתי פעם סטודנטית פוחזת בעיר שגילתה את קדושתה ואת מיניותה (כן אני לייט בלומר:).
בכל מקרה, השבוע יצא לי לעשות את הדרך במעלה הרי ירושלים לעיר שבערב, גם ביולי נעים בה והיה נהדר. ניחוחות שוק מחנה יהודה עלו באפי ויצא לי לפגוש אפילו את שותפתי הראשונה לדירה (שכבר נשואה עם ילד). בקיצור, תענוג. ולכל מי שאנטי ירושלים אני רק יכולה לומר שזה בסדר. אני אישית אוהבת וממשיכה לאהוב…
http://www.inisrael.com/news/?p=984
Mr. Israel זה אני – דרך אגב…
יערה כותבת 